<h1>ראבי"ה סימן אלף מ"ו</h1>
<h2>דף קיז:</h2>
הכא [שבועות ל"ז ע"ב] ובהגוזל בתרא [ב"ק קי"ז ע"ב] גרסינן ר' אליעזר דרש ריבוי ומיעוט' וכחש בעמיתו ריבה בפיקדון או בתשומת יד או בגזל מיעט או מכל אשר ישבע חזר וריבה. ותימא ליה דשביק קרא דסמיך למיעוט' מכל אשר יעשה אותם האדם דהוה מצי למידרש לריבה, ונקט מכל אשר ישבע דהוא בקרא שלישי. ושמא שיבושא דספ[רים] הוא דטעו ביני הני קראי. ומסתברא מדקא משני ומאן דפטר אמר לך אנא דאמרי כר' אליעזר ושאני הכא דכתיב או מכל אשר ישבע ולא הכל למעוטי קרקעי דאין נשבעין עליה, ואי מיניה דריש ר' אליעזר רבויי היכי הוה מצי לתרוצי אליב' דממעט. אלא ודאי נראה דמכל אשר יעשה מרבי' ר' אליעזר קרקעות לגזילה ומכל אשר ישבע ממעטי' לשבועה. וליכא למימר דכולהו תנאי' [ד]דרשי ריבויי ומיעוטי אית להו קרקע נגזלת, דהא קיימא לן אינה נגזלת. אלא אמרי' דלא דרשי' אלא וכחש בעמיתו ריבה בפיקדון או בתשומת יד או בגזל מיעט, וריבה ומיעט לא מרבה אלא הדומה למיעוט מכל צד דהוא דבר המטלטל וגופו ממון ויצא קרקעות. ומכל אשר יעשה האדם או מכל אשר ישבע לא דריש ליה לריבויי לגזילה דהא אשבועה קיימי תרווייהו כדכתיב ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה וגו' או מכל אשר ישבע עליו ולאשמעינן דאין נשבעין על הקרקעות דמכל ולא הכל. והכי נמי אמרינן בפרק שבועת העדות [ל"ד ע"א] מאי איכא בין ר' אליעזר לר' עקיבא משביע עידי קרקע איכא בינייהו לר' אליעזר חייב לר' עקיבא פטור ולר' יוחנן דאמר דלר' אליעזר נמי משביע עדי קרקע' פטור כדאמרינן מכל ולא הכל הא פריך ליה (בכתוב) [התם] [ו]מוקי לה ר' יוחנן משביע עדי קנס איכא בינייהו אבל עידי קרקע לתרווייהו פטורי.
